Mideastweb: Middle East

שלום או צדק?

גשר

ירושלים

Maps

English


heb_home_but.gif (266 bytes)

English

heb_but_goal.gif (300 bytes)

Send Us Mail

heb_but_bereaved_par.gif (329 bytes)

heb_but_ed.gif (286 bytes)

   

English Version: Israel-Palestine: Peace or Justice?

שלום או צדק?

מייקל גולדפארב

הישראלים והפלסטינים צריכים לוותר על רדיפת הצדק אם הם רוצים להגיע לשלום, אומר מייקל גולדפארב, המבסס את טענתו על תהליך השלום האירי, שם הצליחו להעביר את הסכם יום שישי הטוב רק לאחר שוויתרו על רעיונות הצדק והפיוס.

(פורסם במקור במהדורה הבינלאומית של ה"הראלד טריביון" ב- 7 בדצמבר 2007)

לונדון – הצדק הוא דבק המלכד חברות. בהיעדר מערכת חוקים מוסכמת אין לאנשים כל סעד כשנעשה להם עוול למעט נקמה, נקמות דם וסכסוך.

אבל יש כאן מימד אירוני: מחירו של הקסם ההופך סכסוך לשלום הוא ויתור על עשיית הצדק; רוב הפשעים אינם נענשים.

כעת, כשמשתתפי ועידת אנאפוליס מנסים שוב להגיע להסדר קבע של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, צריכים הפוליטיקאים, הדיפלומטים והציבור הרחב לזכור את הנקודה הזו: השלום אינו רק שאלה של מי ישלוט במה. משמעות השלום היא גם שמי שסבלו יותר מכול – משפחות ההרוגים – לא יזכו לחזות בהבאתם לדין של אלה שהרגו את יקיריהם.

אפשר להגזים בהשוואה בין הסכסוך בצפון-אירלנד לזה בישראל, אך במקרה הזה המקבילות בהחלט מאשרות את הטענה. הסכם יום שישי הטוב, ששם קץ לשלושה עשורים של אלימות בצפון-אירלנד, התאפשר רק לאחר שאנשים מן השורה קיבלו את העובדה שיהיה צורך לשחרר אסירים שישבו בכלא על מעשי טרור ופשעים שביצעו במסגרת המיליציות השונות, ונציגיהם יהיו בהכרח חלק מהסדר הפוליטי החדש. זה לא קרה בן לילה.

בתחילת שנות התשעים ועד אמצעיתן, כאשר התפתח התהליך הפוליטי שהוביל להסכם יום שישי הטוב, כתבים בבלפסט התרגלו לכך שקרוביהם של ההרוגים פונים אליהם בשקט, בפאב או במסיבת עיתונאים. בכבוד העצמי הנולד רק מאבל מתמשך, היו מבקשים בנימוס מהכתבים להקדיש להם רגע כדי שיוכלו לספר את סיפורם, מתחננים שלא יישכחו אהוביהם. בחלק מהמקרים ביקשו שיעזרו להם לברר היכן נקברו יקיריהם; במקרים אחרים ביקשו לקדם את העמדה לפיה אסור להקריב את הצדק לטובת הסכם שיהיה נוח מבחינה פוליטית.

והיו מקרים שהכבוד העצמי נעלם והתשוקה הרוחשת והמובנת לנקם השתלטה. ב- 12 ביולי 1993, יום חגיגת הניצחון השבטית הגדולה של הפרוטסטנטים בצפון-אירלנד, פנה אלי אדם בשנות השבעים לחייו, שהצטרף רק באופן חלקי לחגיגת האלכוהול והרוח הצבאית שאפיינו את היום. האיש נשבע שלא ינוח עד שימצא את רוצחו של בנו ג'ורג', שמת לפני עשרים שנה. לאחר שיתנקם, אמר, המשטרה לא תצטרך לחפש אותו - הוא יתייצב בתחנה בעצמו ושיעשו לו מה שירצו. הזקן היה שתוי, אבל הוא התכוון לכל מלה שאמר.

המתווה הכללי של הסכם יום שישי הטוב היה ידוע כבר ב- 1993 – בדיוק כשם שהמתווה הכללי של הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני ידוע כיום. אך שנים חלפו במשא ומתן, שכמעט כולו התמקד בקושי לתת לגיטימציה לפעולותיהן של מיליציות כמו ה"אי-אר-איי."

בלי קשר למה שעשו הפוליטיקאים, לא היה סיכוי למכור את ההסכם לצפון-אירים עד אשר פחתו התשוקה לנקם והדרישה לצדק. ואז, באופן הכרחי, עמדו במוקד העסקה אסירים שנכלאו על פעילות טרור וחברות במיליציות השונות.

ה"אי-אר-איי" וה"שין פיין" עמדו מזמן על הקשר בין המיליציות למפלגות, וכעת עשו כך גם המיליציות הפרוטסטנטיות. אם רוצים הסכם, אמרו נציגיהן הפוליטיים של המיליציות, יהיה צורך לשחרר את האסירים. אלה חיילים שנלחמו במלחמה ולא מחבלים.

המשא ומתן קרטע עד ינואר 1998, כאשר השרה של טוני בלייר לענייני צפון-אירלנד, מארג'ורי "מו" מוולאם ביקרה בכלא מייז ונפגשה עם אנשי המיליציות הפרוטסטנטים פנים אל פנים. היא שכנעה אותם לאפשר לנציגים הפוליטיים שלהם להשתתף בשיחות. העסקה שסוכמה בסופו של דבר כללה את שחרורם המוקדם מהכלא. כעבור קצת יותר משלושה חודשים נחתם הסכם יום שישי הטוב ותושבי הצפון קיבלו אותו.

מה השתנה בחמש השנים האלה? הציבור הרחב בצפון-אירלנד, שרובו לא איבד קרובים בתקופה הקשה, הגיע למסקנה ששחרור הרוצחים הוא מחיר כדאי תמורת השלום.

במשא ומתן לסיום הסכסוך במזרח-התיכון האסירים הם נושא להתמקחות בדוק כמו רצועות אדמה בגדה המערבית, בדיוק כמו שאלת המקומות הקדושים בירושלים.

באחרונה, לקראת חידוש המאמצים המדיניים, שחררה ממשלת ישראל מאות אסירים פלסטיניים. אם מעוניינים להגיע לפתרון מוצלח של הסכסוך יהיה צורך לשחרר בסופו של דבר את האסירים כולם, לרבות המפורסם שבהם – מרוואן ברגותי – והידועים לשמצה ביניהם – אנשי החמאס.

ההנהגה הפלסטינית תצטרך לשכנע את עמה שהיא לא תסבול שום מעשה נקמה ושפעולות צה"ל נסלחו. ה"שין פיין" חילק הוראות דומות לרפובליקנים האיריים שתמכו בו בכל הנוגע לצבא הבריטי.

יתכן שצה”ל יצטרך לעמוד בחקירה לגבי פעולות מסוימות, בדומה לחקירת הצבא הבריטי לגבי אירועי יום ראשון העקוב מדם. גם אם קשה לקבל על עצמך תהליך כזה, בירור האמת והטלת אחריות תורמים לפיוס.

שלום אינו שקול לצדק, וכל עוד הציבור הישראלי והפלסטיני והפזורות של כל אחד מהעמים אינם מקבלים את האמת הכואבת הזו, כל עוד הם מעדיפים להתעכב על כל פשע שבוצע נגדם, כל עוד הם שואבים סיפוק מהסבל של האחר כמקדמה לקראת פירעון החשבון בהמשך, אין סיכוי לפתרון הסכסוך, בלי קשר להסכם שהמנהיגים הפוליטיים יגבשו בינם לבין עצמם.


מייקל גולדפארב סיקר בהרחבה את המזרח-התיכון והיה כתב הרדיו הציבורי האמריקני בצפון-אירלנד במשך כל שנות התשעים. המאמר תורגם מאנגלית. הוא מופץ על-ידי שירות החדשות של "קומון גראונד" (CGNews) ועובד א"י רשת המזרח התיכון.

English Version: Israel-Palestine: Peace or Justice?

פורסם במקור במהדורה הבינלאומית של ה"הראלד טריביון" ב- 7 בדצמבר 2007, www.iht.com

הפרסום אושר על-ידי בעלי הזכויות.

שער רשת המזרח התיכון

Mideastweb Middle East

Map of Palestine Map of Israel Map of Iran Map of Syria Map of Afghanistan Jerusalem Detail Map  Map of Egypt Dictionary Middle East Recipes Jerusalem/Quds to Jericho   Israeli-Palestinian History   Middle East Countries   Detailed Iraq Map Map of Iraq Baghdad Map Iraq Iran Islam History History of Arabia   Egypt  History of Israel & Palestine  Israel-Palestine Timeline  History of Zionism Israeli-Palestinian Conflict in a Nutshell Population of Ottoman Palestine Palestinian Parties and armed Groups Middle East Maps  Hamas  MidEastWeb Middle East Master Reference and External Sources

צעדים של אמון