Mideastweb: Middle East

שדרות עדיין תחת אש

 

גשר

ירושלים

Maps

English


heb_home_but.gif (266 bytes)

English

heb_but_goal.gif (300 bytes)

Send Us Mail

heb_but_bereaved_par.gif (329 bytes)

heb_but_ed.gif (286 bytes)

  English: Sderot is still under fire

 

שדרות עדיין תחת אש

 מ.ג'. רוזנברג

ישראל צריכה להגן על אזרחיה, אומר מ.ג'. רוזנברג, אבל התגובה הצבאית בעזה לא השיגה את המטרות ואף הזיקה: "מאז שהחמאס ניצח בבחירות הפלסטיניות המדיניות של ישראל ביחס לעזה היתה סגר, בידוד והתקפות לסירוגין. יתכן שצעדים אלה פגעו במחבלים, גם אם לא הרתיעו אותם. אבל אין ספק שפגעו בכל השאר."

(פורסם בפורום למדיניות בנושא ישראל ב- 2 בנובמבר 2007)

וושינגטון – ההפגזות של המחבלים על שדרות ועיירות וכפרים אחרים הקרובים לעזה צריכות להיפסק, אבל הצעדים שנקטה ישראל כדי להשיג את היעד לא יביאו לתוצאה הרצויה.

הדבר החשוב ביותר שצריך לעמוד עליו בהקשר של ירי הטילים, הוא ששדרות נמצאת בישראל עצמה ולא בשטחים הכבושים. לכן, מגוחך להתייחס לפעולות כאילו מדובר ב"התנגדות" - אלא אם כן, כמובן, ההתנגדות היא לעצם קיומה של ישראל ולא לכיבוש. במקרה של שדרות והעיירות הסמוכות, נראה שזה המצב.

העובדה ששדרות נמצאת בישראל עצמה חשובה ביותר. במקרה של מתנחלים ישראלים שגרים באיזו התנחלות נידחת או בלב חברון, אפשר פשוט לשאול למה בכלל הם נמצאים שם. ככלות הכול, הם ידעו שהם עוברים לאזור שם יהיו מוקפים בפלסטינים שאינם מעונינים בנוכחותם. אם הם מעונינים בביטחון של חיים במדינה יהודית, הם יכולים תמיד לחזור לישראל.

לתושבי שדרות אין אפשרות כזו. הם נמצאים בתוך ישראל. הם אינם מתנחלים. הם ישראלים המנסים לחיות בביתם בישראל.

אף על פי כן הם נתונים למתקפת טרור בלתי-פוסקת. למעשה, המלה טרור מתאימה למצב בדיוק, שכן יותר ממוות או פציעה, טילי הקסאם מייצרים טרור לשמו.

"ידיעות אחרונות" הביא השבוע את סיפורה של משפחת שקד, שצפתה בטלוויזיה "כשלפתע שמעו קול שכבר התרגלו אליו – טיל שנורה לעברם." בני-המשפחה – כולל הילדים והנכדים הקטנים – תפסו מקלט "במרתף בטון משוריין, כפי שעשו כבר עשרות פעמים בעבר." שנייה מאוחר יותר נהרס כליל הבית מעליהם.

ישראל לא רק זכאית לשים קץ לזוועות האלה, היא חייבת לעשות זאת. האחריות העיקרית של כל ממשלה לגיטימית היא מעל לכול להגן על אזרחיה מפני התקפות מבחוץ.

ועם זאת, קשה להאמין שהפעולות שבהן נקטה ישראל מאז עלה החמאס לשלטון ישיגו אי-פעם את המטרה הזו. כמעט בלי יוצא מהכלל, ישראל מגיבה להפגזות על ישראלים מן השורה בענישת פלסטינים מן השורה. יש שיראו בכך צדק, או לפחות איזו מקבילה. אבל אי-אפשר להאמין שהמחבלים המפגיזים את ישראל ישתכנעו שעליהם לשנות את דרכם בגלל הסבל שישראל מסבה לאזרחי עזה. האם איזה בריון המכוון טיל על בית-ספר בישראל יחדל ממעשיו בגלל דאגה לפלסטינים החפים מפשע שישלמו את מחיר הפעולה? האם איננו מפריזים בערכם של המחבלים כשאנו חושבים כך?

כפי שכתב כלב בן-דוד בטורו ב"ג'רוזלם פוסט", לקבוצות שיורות את הקסאמים לא איכפת "אם תושבי עזה הרגילים יסבלו כתוצאה ממעשיהן, ואת זה הן הוכיחו שוב ושוב... סביר יותר שהנהגת החמאס פשוט תראה בכך הזדמנות טובה להצדיק את המשיך ההתקפות שלהם מעבר לגבול."

את המדיניות הגובה מאוכלוסייתה האזרחית של עזה את מחיר פשעי המחבלים מבססים על התקווה, שהאוכלוסיה הסובלת תתקומם ותפיל את ממשלת החמאס. זה לא סביר, בעיקר לאור העובדה שהחמאס חמוש היטב ומתחזק בהתמדה.

מאז שהחמאס ניצח בבחירות הפלסטיניות המדיניות הישראלית ביחס לעזה היתה סגר, בידוד והתקפות לסירוגין. יתכן שהצעדים האלה פגעו במחבלים, גם אם לא הרתיעו אותם. אבל אין ספק שפגעו בכל שאר הפלסטינים.

כך למשל המקרה של שמונה סטודנטים פלסטיניים שזכו במלגות פולברייט. טעריד אל-חודארי, עיתונאי של ה"ניו-יורק טיימס" היושב בעזה, תיאר את מצבם ב"עלון למזרח-התיכון". השמונה זכו במלגות פולברייט היוקרתיות, המאפשרות להם להמשיך השנה בלימודים מתקדמים בארה"ב. אך הסגר שהטילה ישראל כולא אותם בעזה.

אל-חודארי כותב: "אלה הסטודנטים המבריקים ביותר, שהגיעו להישגים מרשימים בתואר הראשון; ככלל, הם גם נמנים עם בעלי המחשבה הפתוחה ביותר. הם מעונינים להמשיך בלימודים מתקדמים בארה"ב, להרחיב את השכלתם, לחזור ולפעול לשינוי החברה כאן. הם אלה העשויים להביא לשינוי; והם גם רוצים להבין טוב יותר את ארה"ב..." אך הם אינם יכולים להגיע לשם.

וישנם "אנשי העסקים שבאמת נפגעו עכשיו... באופן מסורתי הם היו מרוחקים מהפוליטיקה – לא חמאס ולא פתח. המפעלים, החנויות והתעשיות שלהם העניקו לצעירים עבודה והזדמנויות. בהיעדר יכולת להכניס ולהוציא סחורות הם אינם יכולים להעסיק אנשים. הצעירים שעבדו אצלם נמצאים ברחובות, מתוסכלים ומדוכאים."

וכעת ישראל סוגרת את אחד משני המעברים הנותרים ששימשו להעברת אוכל לעזה, ומרשה רק ל- 55 משאיות עם סחורות לעבור בו מדי יום, במקום 120-150. (על פי הערכות האו"ם, נחוצות 175 משאיות מדי יום כדי לענות על הצרכים המינימליים). אספקת הגז הטבעי קוצצה באופן חד ושר הביטחון ברק מתכוון להתחיל ולנתק את החשמל ברגע ששר המשפטים יכריז שהפעולה חוקית.

כפי שהתבטא מאמר מערכת של הארץ" ביום רביעי השבוע – "ניתוק אספקת החשמל, הדלק והמזון לתינוקות הוא מכה קשה לאזרחים – ורק להם."

וזה לא יפסיק את ההפגזות על שדרות.

אין ספק שלרשותה של ישראל עומדים אמצעים טובים יותר להתמודדות עם הבעיה – הן ברמה הצבאית והן ברמה המדינית. צה"ל בהחלט מסוגל לרדוף אחר האחראים להתקפות הטילים ולהשתלט על האזורים שמהם יוצאות ההתקפות. אם הוא צריך להחזיק בשטח כדי להרחיק את המחבלים - בבקשה. חלק מההגיון של פינוי המתנחלים מעזה היה לאפשר לצבא לפעול, בשעת הצורך, מבלי שיכבידו עליו אזרחים ישראלים שרק הקשו על הפעילות.

במה שנוגע למאמצים המדיניים – ועידת אנאפוליס עדיין מתקדמת לפי התוכנית. הסכם בין ראש הממשלה אולמרט לנשיא עבאס, שיסלול את הדרך למדינה פלסטינית, יחזק מאוד את עבאס ויחליש את החמאס. ועידה כושלת או ביטול הוועידה יחזקו את החמאס ואת אלה היורים טילים על שדרות.

יתר על כן, ישראל צריכה לבחון דרכים לפתוח את ערוצי התקשורת עם הרשויות בעזה. למרות שמנהיגות הפתח מתנגדת בתוקף לכל מגע עם החמאס (ולא משנה כמה עקיף) יתכן שאין לישראל בררה אלא לתקשר עם החמאס בעזה כדי להגן על תושבי שדרות והעיירות הסמוכות. (אם ישראל והחמאס מתקשרים באופן עקיף על גורל האסירים, מדוע אינם יכולים לעשות כך גם בנושאים אחרים?)

עלייתו של החמאס בבחירות בינואר 2007 היתה אסון חד-משמעי לעם הפלסטיני. אבל המדיניות של ישראל, ארה"ב והאיחוד האירופי בתגובה למצב נכשלה גם היא באופן חד-משמעי. הגיע הזמן למדיניות חדשה.

# # #

מ.ג'. רוזנברג, האחראי לניתוח מדיניות בפורום למדיניות בנושא ישראל, היה במשך שנים רבות איש קונגרס וערך את ה"ניר איסט ריפורט" של שדולת אייפא"ק. העמדות המובעות בטורו הן של המחבר ואינן מייצגות בהכרח את עמדות הפורום. המאמר תורגם מאנגלית. הוא מופץ על-ידי שירות החדשות של סרץ' פור קומון גראונד (CGNews), ואפשר למצוא אותו ב- www.commongroundnews.org

פורסם במקור בפורום למדיניות בנושא ישראל ב- 2 בנובמבר, www.ipforum.org

הפרסום אושר על-ידי בעלי הזכויות.

________________________________________________________________

 

שער רשת המזרח התיכון

Mideastweb Middle East

Map of Palestine Map of Israel Map of Iran Map of Syria Map of Afghanistan Jerusalem Detail Map  Map of Egypt Dictionary Middle East Recipes Jerusalem/Quds to Jericho   Israeli-Palestinian History   Middle East Countries   Detailed Iraq Map Map of Iraq Baghdad Map Iraq Iran Islam History History of Arabia   Egypt  History of Israel & Palestine  Israel-Palestine Timeline  History of Zionism Israeli-Palestinian Conflict in a Nutshell Population of Ottoman Palestine Palestinian Parties and armed Groups Middle East Maps  Hamas  MidEastWeb Middle East Master Reference and External Sources

צעדים של אמון