גשר- לא די בהישרדות |
||
יהושוע
זמיר הוא אחד מיוזמי רשת המזרח התיכון. בנו של
יהושוע, ירון, נפל בקרב הבופור במלחמת לבנון
ב1982. יומנו של ירון פורסם באינטרנט כצוואתו לשלום.
יהושוע מספר על מאבקו למען השלום ועל
חוויותיו בכל מקום וזמן שהוא יכול (ראו "Survival is
Not Enough"). להל"ן, מספר יהושוע על התכתבות עם פלשטינאי אנונימי. אין זה חבל שההתכתבות חייבת להישאר בעילום שם? |
מה שאני מנסה לעשות ב17 שנים האחרונות: להשתמש במילים ואמצעים
ויזואלים, כדרכי הצנועה לעזור "ליישב את הסכסוך" בינינו ושכנינו
הפלשטינאים והערבים. כדי לשכנע אתכם, כיצד באמצעות המילים, נוצר גשר יפיפה ונהדר,
אני מזמין אתכם לחלוק איתי במילים של חברי הפלשטינאי מר ה', כפי שהם מופיעות להל"ן.
היה זה המכתב הזה שפתח את לבבותינו אחד אל השני, ויום אחד אוכל
להוציא לאור את ההתכתבות הזו. לצערנו, אינני רשאי לחשוף את זהותו ואת שמו, שכן הוא
עדיין חושש מהאיומים של הפנודאמנטליסטים הקיצוניים שבעיר, אפילו כיום, מספר שנים
לאחר שהרשויות הפלשטינאיות קיבלו שליטה מלאה.
בחרתי לקרוא להתכתבותנו בשם זהה לזה של ספרי: "לא די
בהישרדות" –
כותבים אחד לשני –
משני צדדי הקו הירוק.
יהושוע זמיר
עין-דור
{להלן המכתב הראשון מ ה' – מוצג כפי שנתקבל במקור העיברי והאנגלי}
Mr. Y. Zamir. Dear Sir, Shalom:
A short time ago, I was listening to Israel
Radio, Reshet A to a programme called "Face to Face" in which you
were a guest of honour and the subject of which was your son Yaron of blessed
memory who fell in the Lebanon ten years ago.
Let me tell you sir that I sympathized a
lot with you and shared with you the tragedy that befell you. Please do accept
my consolation, condolences and heartfelt emotions on this occasion.
In spite of being an Arab, I felt that
calamities know no limits. I am a father and do acknowledge that the loss of a
son is the greatest of all sacrifices. The loss of a dear son surpasses the
borders of nationalities and consolidates us all in the face of further
calamities.
It is once quoted that "We are in this
world two halves: the first has already suffered; the second is waiting to do
so."
Please do remember me Mr. Zamir as a new
friend of yours, from outside your close surroundings.
I am a principal of a secondary school in
Nablus, aged 54 and a father of four. I do kindly request you to send me your
book on your son Yaron to show it to my students in the school
library. Any further books in English and Hebrew sent as a donation on his soul
will be greatly appreciated.
With best wishes and sincere compliments.
Yours truly,
H.
לכבוד מר יהושע זמיר, קיבוץ עין דור
שלום רב,
האזנתי היום, יום שבת, 26-7-92 בשעה שלוש, לרשת א' של קול
ישראל ברדיו, אל תוכנית "פנים אל פנים". והתעניינתי מאוד בדבריך על בנך
ירון ז"ל שנפל לפני עשר שנים במלחמת שלום הגליל בלבנון. סלח לי לומר אדוני
שאני הזדהיתי מאוד עמך בזכרונות בנך ירון בכל מילה שאמרת בתוכנית למרות שאני ערבי,
אבל בעניין החשוב מהכל שאני אב כמוך והאבל מאחד כולנו ואין דבר יקר יותר מהבן
בחיים. כל הכבוד על הסבלנות שלך ואני מבקש ממך לקבל אותי ידיד וחבר חדש לך בעתיד.
בהזדמנות הזאת הרשה לי TO INTRODUCE
עצמי לך. אני מורה בבית ספר תיכון, נשוי ואב לארבעה, בן 54 ומתעניין בעברית
ואנגלית וחסר לנו מאד הספר שלך על זכרונות בנך ז"ל. אני אודה לך מכל הלב אם
תבקש ותשלח לי את ספרך הזה על הכתובת שנ"ל. כדי לשים אותו בספריית הבית ספר
שלנו כמו תרומה משום במצב הכלכלי העצוב שלנו. אני מקווה שהתלמידים ילמדו הרבה
מדבריך והאבל שעברת בתוך התקופה הזאת.
כל הכבוד לך, ובנך ירון ז"ל ולמשפחתך.
בברכה,
ה'.